למה תחום האינטימיות בין בני זוג הוא כל כך מאתגר?
ככל שדבר הוא יותר גבוה ונשגב, כך הוא דורש יותר השקעה, מכוונות והבנת העומק.
כבר בפרק הראשון של בראשית, מגדירה התורה את מטרת הבריאה, את ה"חזון האלו-הי":
"על כן יעזוב איש את אביו ואימו ודבק באשתו והיו לבשר אחד".
המילים "על כן" מבהירות לנו שזהו המסר של הקב"ה אלינו: זה החזון! אין יותר נעלה מחיבור שלם בין איש לאשתו-"לשם כך בראתי את עולמי.
יצרתי שניות ועליכם ליצור אחדות מתוך השניות.
יצרתי פלא: גבר ואשה – כה שונים – גופים שונים, רצונות שונים, מחשבות שונות, צרכים שונים
ויש לכם את היכולת ואת האתגר להתאחד".
שואל הרמב"ן: מה המיוחד בציווי "והיו לבשר אחד"? הרי כל חתול יכול להזדווג עם כל חתולה אז מה שונה אצל האדם? ומשיב: המילים "ודבק באשתו" שקודמות למעשה עצמו. בניגוד לחיות, איש אחד דבק באשה אחת דבקות נשמתית. האתגר המוטל על האדם, קרי על כל זוג, הוא יצירת הדבקות הנשמתית שתקבל ביטוי גם בדבקות הגופים.
שני בני הזוג קיבלו את היכולת ואת הזכות לחוות את ה-אחד לא רק כמספר או כמושג חיצוני מהשכל אלא ממש מתוך הגוף והלב, ממש לטעום את עונג האחדות. וזו קדושה. החיבור ברמה של ה"בשר" יכול להיות הכי גבוה ונשגב עד כדי הקבלה לכרובים "המעורים זה בזה" בקודש הקודשים, או חלילה הדבר הכי נמוך ושפל – בקשר פיזי נטול לב ונטול נשמה.
זה כנגד זה ברא אלוקים את האור ואת החושך. עלינו מוטל התפקיד לנצח את החושך על ידי ריבוי אור. ואנו מחויבים לצעוד לכיוון האור כעת יותר מתמיד. זהו האתגר. ומתי זה אור?
כששני בני הזוג יכולים להתאחד כשהם חשופים לגמרי לא רק בגוף אלא גם בנשמה:
האם אתה מקבל אותי בדיוק כמו שאני ורואה את כל הטוב שבי?והאם אני יכולה להסתכל עליך ולקבל אותך בדיוק כמו שאתה, הכי חשוף והכי פגיע ואתה יודע שאני מקבלת אותך באהבה?
בורא עולם רוצה להיטיב אתנו ורוצה שנתענג בעולמו. עונג אמיתי שיש לו טעם של נצח (ולא רק עונג רגעי וחולף של הגוף). זוג שיוצר אחדות נשמתית מגיע לעונג מופלא שמקבל את ביטויו גם בגוף.
כעת, אתייחס לשאלה שמגיעה לפתחי מדי יום ביומו:
- נעמי, מה לעשות, אין לי תשוקה?
- אין דבר כזה שאין לך תשוקה כי נולדת עם תשוקה. הקב"ה קבע: "ואל אישך תשוקתך"! במילים אלה יש מסר כפול וברור: יש לך תשוקה ואת נדרשת לכוון אותה לאישך בלבד.
המילה "תשוקה" מופיעה דווקא אצל האשה והיא ביטוי לצורך עמוק בהרבה מעבר לצורך היצרי. זאת כמיהה לחיבור מלב אל לב, כמיהה לאותה אחדות שתיארנו.
אז למה את לא מרגישה אותה? נביא שתי סיבות מרכזיות:
- אולי כי יש כרגע כעס ביניכם. כעס הוא נוגד תשוקה.
האם יש שותפות בעבודות הבית?
האם אתם רואים את הטוב אחד של השני?
האם יש כבוד הדדי?
האם יש המון ציפיות ואכזבות זה מזו?
כיצד נייצר יותר תשוקה? תטפלו בכעס! רק על ידי הצפת הכעסים והקשבה לכאב הקיים בלב, אפשר יהיה ליצור תהליך של התעוררות התשוקה.
- אפשרות שניה היא שפשוט אינך מחוברת לנשיות שלך.
אם כך, עלייך לזהות את האמונות הלא מודעות שלך כלפי מיניות ולהציף אותן למודע. אולי יש לך אמונה שמיניות זה עסק מלוכלך, או שזה בהמי, אולי אמונה שהגוף שלך לא יפה, שאת לא מושכת…
אלו כמובן רק דוגמיות ספורות מתוך אין סוף אמונות לא מודעות שאולי מנהלות אותך.
אמונות אלו בוודאי מדכאות תשוקה.
הבשורה הטובה היא שכיוון שהכל בתודעה, ניתן לשנות ולרפא כל מצב.
נולדנו עם יכולת לשנות מחשבות. זה מה שמבדיל אותנו משאר הבריאה. ובלי לעבור תהליך שמעלה את האמונות שלנו מהתת מודע למודע, נמשיך לתת למחשבות שלנו לנהל אותנו, נמשיך להיות עבדים של המחשבות שלנו. עלינו לעשות שינוי פנימי מתודעת חושך לתודעת אור, מתודעת קורבנות לתודעת התפתחות, מתודעת גלות לתודעת גאולה. עלינו להתחזק בידיעה פנימית עמוקה שרצון ה' הוא שנחיה מתוך שמחה ועונג! וזה לגמרי אפשרי אם רק נסכים לעבור דרך הכאבים שחווינו ולרפא אותם. נסכים להסתכל פנימה על כל מה שחבוי בתוכנו כדי ליצור אהבת אמת ולהיות זוג דמוי הכרובים בתוך המקדש הביתי. שובי לתשוקתך, זה רצון הקב"ה!
