טיפול זוגי בירושלים

שימו לב היטב למילת הקסם:
אמפתיה
כנגד הביקורת, אויב מספר אחד בכל מערכת יחסים, עומדת האמפתיה, החבר מספר אחד ביחסים בין בני אדם – בין איש לאשתו, בין הורה לילדיו, בין מורה לתלמיד…
באוטומט שלנו, כשכועסים עלינו, אנו מתגוננים ומצטדקים, או גרוע יותר, מתקיפים בחזרה. כנגד שני לאווים אלו, אנו מעמידים שתי מצוות עשה: הכלה ואמפתיה. למה בדיוק הכוונה?
אם אשתך כועסת עליך כי לא שטפת את הכלים, אולי באוטומט שלך תענה לה "מה את רוצה, הייתי כל כך עסוק" ואולי תגיד לה "ואת, תמיד עושה מה שאני מבקש ממך??" וכן הלאה. אל תתחיל להתגונן! אל תתחיל להצטדק! פישלת, קח אחריות ותבין את התסכול שלה.
הזוגיות היא המקום בו אנו מחפשים להיות מורגשים ומובנים. בלעדי האמפתיה, אופפת אותנו תחושת הבדידות. ובאופן אירוני, דווקא בקשר הזוגי, אנו מתקשים לתת אמפתיה. זה כאילו מקטין אותנו, ומחליש אותנו. ההיפך הוא הנכון! תזכרו: בן הזוג אינו האויב שלכם. אתם באותו צד של המגרש. גם אם לא פישלת, וזה לא היה באשמתך, זה כלל לא משנה. קודם כל תקשיב לה, הקשבה עם הלב. ותנסה באמת להבין את הכאב שלה. תהיה שותף אמיתי, תרגיש אותה. ואם באמת, היה לך אילוץ,תוכל להוסיף שממש לא התכוונת לפגוע בה והיו נסיבות שלצערך לא אפשרו לך לעשות את מה שציפתה.
לתת אמפתיה, אין פירושו בהכרח להסכים עם ההתנהלות של הזולת. לתת אמפתיה, זה לתת מקום לרגשות שחווה בן הזוג. אין רגש "נכון" או "לא נכון". לתת אמפתיה זה להקשיב באמת. זה להשקיט את הקול הפנימי שכבר מתחיל לענות, ולהיות כולך עם השני. אם משהו מעציב את בעלך, ואת בכלל לא מבינה מה מעציב בזה, אל תתחילי להתווכח אתו. תהיי אתו בכאב שלו. פשוט תקשיבי לו, תנסי להבין את הצד שלו, ותני לו תחושה (אמיתית) שהבנת אותו. זה כל מה שהוא זקוק. אם ירצה לקבל פיתרון מעשי, הוא יידע לבקש זאת ממך. אל תציעי לו דברים שאיננו מעוניין לשמוע, אל תנסי לגמד לו את הכאב ("זה לא נורא, מה אתה עושה מזה עניין?" – מוכר לכם? ערב לכם?).
אתם יושבים זה מול זה: התאמנו על היכולת שלכם לשתוק – שתיקה אקטיבית, שתיקה של הקשבה, הכלה, ואמפתיה. התאמנו על היכולת לדבר דיבור תומך ומעודד – תרגילו את עצמכם לתת אמפתיה לכל קושי שבן/בת הזוג מביע, גם כשאתם הגורם של הכאב. אני מזמינה אתכם לשים לב למתחולל בציר מרחק-קרבה שביניכם, ולהיות קשובים למתרחש במרחב הזוגי שלכם כשאתם מאמצים נתיב האמפתיה.