אדם הראשון היה מורכב מזכר ונקבה בגוף אחד, שני צדדים של ישות אחת. אחר כך הפיל אלוקים תרדמה על האדם, ניסר אותו, לקח אחת מצלעותיו ויצר ממנה את בת זוגו – האישה. מאז יש איש ואישה נפרדים, הכמהים לחיבור. לכל אחד מהם אישיות משל עצמו, ושניהם מתגעגעים לחיבור השלם שחוו ברגעי יצירתם. על הדרך לממש את הכמיהה ויחד עם זאת לשמר את הגעגוע, מספר הספר מרחק, נגיעה.
המקורות היהודיים רואים בחיי המין במסגרת המשפחה אידיאל שיש לממשו – ולא רק לצורך פרייה ורבייה, אלא לשם התענוג – הגופני והנפשי. אבל כדי לממשו באופן הנכון ביותר, עלינו להיות קשובים למחזור חיינו. לעליות שבו ולירידות שבו, לחיים ולהיעדר החיים, לטהרה ולטומאה. מחצית מהחודש מממש הזוג היהודי את התשוקה, ממצה את התענוג, ומחציתו – בונה מחדש את הגעגוע והכמיהה. ובין לבין – מתחוללת התחדשות במים, הם מקור החיים.

מרחק, נגיעה מביא, באמצעות מקורות וסיפורים אישיים, מבט שונה ומרענן על חיי המשפחה היהודית.

נעמי וולפסון וצופיה שקורי הן אם ובת, שחברו יחד לכתיבת הספר מרחק, נגיעה. נעמי וולפסון היא פסיכותרפיסטית ומטפלת זוגית, מרצה בתחום זוגיות ומשפחה ומייסדת המיזם "אחותי כלה" בארגון צהר. זהו ספרה הרביעי בתחום.